ארבע "הצדקות" לחופש הביטוי:
1.
חופש הביטוי כאמצעי לבירור האמת -
הגישה הדמוקרטית טוענת, שלאיש - גם לא למי שנבחר לשלטון - אין מונופול
על האמת ועל "הדעה הנכונה".
באמצעות דיון חופשי - ביטוי חופשי של
דעות ומתן אפשרות לעמת ביניהן ולבחור מביניהן באמצעות חקירה ובקורת ועימות והשוואה
בין נתונים שונים ודעות רבות, ניתן לגלות
את האמת, או לפחות לחשוף טעויות ושקרים,
שכן הדעות הקיימות כיום שוללות קיומה של אמת אחת.
קיים חשש, שאם תיאסר דעה מסוימת, בגלל
שנחשוב שהיא שקרית או מוטעית, עשויה אותה הדעה להיות הנכונה, או שיש בה גרעין של
אמת.
2. חופש הביטוי וההליך הדמוקרטי -
השתתפות העם בתהליך השלטוני מתבטאת לא
רק בהטלת פתק לקלפי אלא גם בהשפעה על השלטון במהלך כהונתו.
חופש הביטוי הוא האמצעי המאפשר לעם
להשפיע על השלטון.
· כדי שהעם
יוכל לשמש כריבון - לבחור נבחריו, צריך שיהיה בידו מידע. חופש הביטוי מאפשר
קבלת מידע וזרימה חופשית של רעיונות.
· העם יכול
לנסות ולהשפיע על הנעשה במדינה באמצעות מתיחת
בקורת ומחאה. חופש הביטוי מאפשר
לעם להביע דעתו.
· רק זרימה
שוטפת של מידע, מבטיחה פעילות יעילה של מוסדות
בחברה ומגבירה את מעורבות האזרחים בפעילות הממשל.
3. חופש הביטוי כמאפשר הגשמה עצמית -
מימוש עצמי של הפרט
חופש הביטוי - הבעת דעותיו שלו ושמיעת דעות ועובדות מפי
זולתו - מאפשר לאדם ללמוד, להתפתח ולהתקדם. בלימת חופש הביטוי, מונעת מהאדם לממש
את הפוטנציאל שלו, גורמת לו תסכול ופוגעת בכבודו.
4.יציבות חברתית -
חופש הביטוי מאפשר להשיג מטרות בדרך של
שכנוע ולא בדרך כוחנית. בזכות חופש הביטוי מוצא הלחץ החברתי את ביטויו באמצעות
מילים ולא באמצעות אלימות. בדרך זו מתגברת הסובלנות בחברה והמשטר הדמוקרטי מתחזק.
מתוך www.danciger-school.com
